מערת צדקיהו - תשעה דונם של מערת חציבה מתחת לעיר העתיקה.

שעות פתיחה: ימים א'-ה' וימי שבת 16:00-09:00 בשעון חורף. בקיץ המערה פתוחה עד 17:00 . ימי שישי – המערה סגורה. טלפון החברה לפיתוח מזרח ירושלים 02-6277550 , פקס 02-6277962 . אתר מחלקת התיירות של פמ"י - החברה לפיתוח מזרח ירושלים: tourism@pami.co.il

הכניסה אליה מחוץ לחומה, מזרחית לשער שכם. מערה ענקית ששימשה לחציבת אבנים. לא ברור אם הייתה פעילה כבר בתקופת בית ראשון.

שם המערה ניתן לה בעקבות מסורות החל מהמאה ה- 14 המספרות שדרך מערה זו ניסה המלך צדקיהו לברוח בעת המצור הבבלי על ירושלים אך נתפס בערבות יריחו (ירמיהו, נ"ב). רש"י בפירושו על ספר יחזקאל כתב: "מערה הייתה לו מביתו עד
ערבות יריחו... מה עשה הקב"ה? הביא צבי אחד לפני מלך כשדים והלך לפניהם על גג המערה והם רודפים אותו. וכשיצא צדקיהו מן המערה בערבות יריחו, ראוהו יוצא ותפשוהו" (יחזקאל, י"ב, 13). סופו של צדקיהו היה טרגי. מלך בבל הרג את ילדיו לנגד עיניו ואחר כך עיוור אותו.

על סמך סגנון החציבה וגודל האבנים שנחצבו בה, מעריכים החוקרים כי מכאן נלקחו אבנים לבניית בית המקדש של הורדוס ולאחר מכן שמשמ המערה גם את מפעלי הבנייה של סוף תקופת הבית השני.
הכניסה למערה נחסמה כנראה במחצית המאה ה- 16 בעת בניית חומות ירושלים העות'מאניות ומיקומה התגלה באקראי. בחורף 1854 טייל באזור שער שכם החוקר הבריטי ג'יימס ברקלי עם כלבו שנעלם ובחיפושים אחריו נחשף פתח המערה שאליו החליק הכלב.

ממערה זו חצבו כנראה את האבנים לטובת בניית מגדל השעון מעל שער יפו ב- 1907 שהוסר לאחר מכן על ידי הבריטים.
האולם המרכזי של המערה שימש את מסדר "הבונים החופשיים" לטכס השנתי של הלשכה הירושלמית כיוון שהם ייחסו את סימני החציבה לשלמה המלך, מקור ההשראה של מייסדי המסדר.
לאחר מלחמת ששת הימים, ב-  1967, הוכשרה המערה ע"י עיריית ירושלים לביקורים אולם נסגרה בשנות האינתיפאדה. ב- 1985 קבלה החברה לפתוח מזרח ירושלים (פמ"י) את האחריות על הכשרת המערה לביקורים ותחזוקה, הוסדרו שבילים והוכנסה תאורה. המקום קריר ונעים במשך כל ימות השנה.