סבילים

בריכות שלמה - תמונה משנת 1910

החל מימי החשמונאים החלו להביא לעיר מים באמצעות אמות מאזור בית לחם. האמה התחתונה סיפקה מים להר הבית והאמה העליונה סיפקה מים לעיר העליונה.העות'מאנים שיקמו את האמה התחתונה והזרימו את המים למתקני שתייה.

הסולטאן סולימאן המפואר, שליט האימפריה הטורקית בשנים 1566-1520, בנה בירושלים שישה מתקני שתייה לעוברי אורח הקרויים: "סבילים" (סביל= דרך). חמישה מתוכם בעיר העתיקה: אחד בהר הבית, אחד בסמיכות לשער השלשלת, אחד בסמיכות לשער האריות ושניים לאורך רחוב הגיא. סביל נוסף נבנה מחוץ לחומות, בדרך הבאה מבית לחם וחברון מעל בריכת הסולטאן. המים אל הסבילים הגיעו מהאמה התחתונה שהגיעה מבריכות שלמה והובילה מים להר הבית. לצורך מילוי הסבילים, שופצה האמה על ידי הסולטאן וקטע של תעלה נוספת נבנה על מנת לחבר את מערכת המים לסבילים. קדמו לסבילים אלו סבילים רבים מהתקופה הממלוכית אולם מרביתם לא שרדו ונציין בפרק זה את הסבילים שניתן לראות את שרידיהם.
במבני הסבילים ניתן להבחין בבירור במרכיבים אדריכליים מתקופות קדומות. שקתות המים הנן סרקופגים מאבן של התקופה הרומית (ששימשו לארונות קבורה). הקשתות הנסוגות וצורת הזיג-זג מאפיינים את התקופה הצלבנית וכן חלק מהעמודים הם צלבניים בשימוש משני. נטיפים (מוקרנסים), קשתות הזיג-זג, הוורדה (רוזטה) והקווים האנכיים בקצוות המבנים שמסתיימים ב"וולטה הפוכה", הנם מאפיינים בולטים של התקופה הממלוכית. ברחבי העיר קיימים גם סבילים אחרים שהוקדשו על ידי משפחות לזכר קרוביהם