שער יפו

במרכז החומה המערבית, על אוכף שבין שני גבעות, בנה הסולטאן סולימאן העו'תמאני בשנת 1536 את השער הנוכחי צמוד למגדל המצודה. כתובת מעל חזית השער מציינת את בנייתו. נקודה זו הייתה אסטרוגית לאורך ההיסטוריה של העיר מאז שהיא התרחבה לכוון הר ציון והעיר העליונה ולכן, בתקופות רבות, היה במקום שער כניסה לעיר.

בית השער נבנה - כמו מרבית שערי העיר - בצורה של זוית פנימית על מנת למנוע אויב מתפרץ. שמו של השער ניתן לו כיוון שמכאן יצאה הדרך לעיר הנמל של ירושלים,יפו. בערבית נקרא השער: "באב אלח'ליל" כיוון שמשער זה יצאו המוסלמים לחברוןשנקראת בערבית "אלח'ליל". פירוש המילה "אלח'ליל" בערבית הוא:"הידיד" וכיוון שאברהם הקבור בחברון, נקרא במקרא ובקראן "ידיד האל",קוראים הערבים לעיר חברון על שמו של אבראהים: "אלח'ליל". כתובת בתוך בית השער בסגנון ה"שהאדה", אמירת האמונה האסלאמית, מנציחה את שם השער בערבית: "אין אלוה מבלעדי אללה, אִבראהים ידיד האל". (لا إله إلا الله إبراهيم خليل الله).

מעל בית השער נבנה מגדל שעון בשנת 1909 במסגרת חגיגות 30 שנה לשלטונו של הסולטאן העות'מאני עבד אלחמיד השני. 100 מגדלי שעון כאלו הוקמו ברחבי האימפריה ו 6- מתוכם בארץ ישראל. 18 שנים לאחר-מכן החליט המושל הבריטי הראשון של ירושלים, סר רונלד סטורס להוריד את המגדל וגם סילק את החנויות שנצמדו לשער ולרחבה החיצונית.

בין המצודה ("מגדל דוד") ובין בית השער היה חפיר עמוק וחומת העיר בנקודה זו בלטה כ 2- מ' מעל מפלס הרחוב הנוכחי. ב 1898- הגיע לביקור בארץ הקיסר הגרמני, וילהלם השני על מנת לחנוך את בניית כנסיית הגואל סמוך לכנסיית הקבר. הארץ כולה התמרקה לכבודו וירושלים בפרט. על-מנת שהקיסר הרכוב על סוסו ופמלייתו יוכלו להיכנס לעיר העתיקה ללא מגבלות שער יפו הזוויתי, הסירו הטורקים את החלק העליון של החומה ומילאו את החפיר. יומיים לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים, ב 11- בדצמבר 1917 , נכנס הגנרל פילדרמשל אדמונד אלנבי משער זה כשהוא צועד רגלית עם פמלייתו שכללה את מפקדי הדיוויזיות הצרפתית והאיטלקית והנספחים הצבאיים של צרפת,איטליה ואמריקה. מעל מדרגות הכניסה ל"מגדל דוד" הקריא את הצהרת
כיבוש העיר, שמירה על המקומות הקדושים והחלת שלטון צבאי בעיר.
קטע החומה שבין המצודה ושער יפו, נסגר שוב ב 1948- על ידי הירדנים ונפרץ לאחר מלחמת ששת הימים על ידי חיל ההנדסה. מאז ועד היום זהו השער המרכזי לכניסת מכוניות לעיר העתיקה.